עיקריה:

	התאמת פעילותן של תחנות הרדיו למדינה בעלת שטח קטן כמדינת ישראל, לצד מתן מענה לקהלי יעד רבים ככל שניתן. דהיינו, פחות אזורי זיכיון שבהם תפעלנה יותר תחנות רדיו מאופיינות (כגון: מוזיקה למיניה, שידורים בשפות שונות, שידורי דת ומסורת ישראל, תחנת חדשות).
	הסדרת השידור הממלכתי לעומת השידור המסחרי: מיון התחנות הקיימות והחלטה אלו תחנות תמשכנה לשדר, אלו תכנים ישודרו, ומה יהיה היקף השידורים (ארצי, אזורי, מקומי).
	הסדרת היקף הפרסום בכל אחת מהתחנות, בהתחשב במקורות הכנסה נוספים (כגון: אגרה, תקציבים ממשלתיים). כמו כן, יש להסדיר את נטל התשלומים החל על התחנות (דמי תדר, דמי זיכיון, תמלוגים, וכדומה) כך שהתנאים הכלכליים יהיו בסיס לתחרות הוגנת.
	הקמת תשתית טכנולוגית חדישה - דיגיטלית - כדי לאפשר ריבוי תחנות בעלות איכות שידורים טובה.

כדי להבין את היקפה של הרפורמה וייחודה, נסקור בקצרה את האילוצים הפועלים על זכייני הרדיו האזורי:

אילוצים משפטיים- מגבלות על בעלויות צולבות ועל ריכוז שליטה, שמנעו ממגוון בעלי יכולת להיכנס לתחום, גם אם לא תמיד הייתה לכך הצדקה עניינית.

אילוצים תוכניים - הצורך התחרותי הכתיב אפיון של קהל היעד ופילוחו, באופן שהקטין את קהל המאזינים הפוטנציאלי המצומצם מלכתחילה עקב האזוריות; תחנות המקיימות שידורים בעלי אופי אזורי מקומי - ומתמודדות עם אזורי זיכיון לא הומוגניים; ביקוש לתחנות ייחודיות.

אילוצים הנדסיים - השקעות כבדות למילוי הדרישה לאיכות שידור גבוהה; קיימות תחנות הנאלצות לשדר ביותר מתדר אחד, ואילו אחרות אינן מצליחות לכסות כראוי את אזור הזיכיון עקב מחסור בתדרים, ולכן מאבדות מאזינים; תדרים לא נקיים עקב הפרעות, בעיקר של תחנות פיראטיות.

אילוצים כלכליים - נטל תשלומים כבד; תחרות לא הוגנת עם תחנות חוקיות ופיראטיות.

ניתוח הגירעון לשתי תקופות זיכיון, שנערך ל-12 תחנות, הצביע, בין השאר, על הנתונים האלה:

	רק 2-3 תחנות יצליחו להחזיר את השקעתן.
	סך כל הגירעון ל - 12 תחנות יהיה 120 מיליון ש"ח.
	מבחינת רווח/הפסד תפעולי, תסיימנה 3 תחנות את פעילותן ברווח, 5 תחנות קרוב לאיזון, ו-4 תחנות בהפסד.

עיקרי הרפורמה מושתתים על שלושה קווים מנחים:

	הבטחת שידורים מקצועיים ורווחים ברגולציה מינימלית.
	אחידות בהענקת היתרי השידור הציבוריים והמסחריים, ובכללי הפיקוח עליהם.
	הבטחת שידורים לקהלי יעד מגוונים, והסדרתם בתנאי מחסור ובתחרות הוגנת.

הסדרת השוק הרדיופוני:

	הקמת ועדת מנכ"לים ליישום הרפורמה.
	השידור הציבורי לעומת המסחרי - ראייה כוללת ועתידית: הגדרת צרכים מחודשת לכל תחנות הרדיו הקיימות והעתידיות, בדיקת נחיצות ודרך הפעלה, הסדרת היקף הפרסום ותקבולים אחרים (אגרות, תקציבי מדינה וכד').
	מערכת כללי אתיקה אחידה לכל תחנות הרדיו.
	שמירה על שמים נקיים על ידי מאבק בתחנות הפיראטיות על מפעיליהן, על המפרסמים בהן, ועל משתפי הפעולה עימן בכל דרך שהיא.
	הקמת תחנות נוספות, בעיקר ייעודיות, לפי צורכי המאזינים, כגון: לדוברי רוסית, לדוברי ערבית במרכז הארץ ובדרומה.
	מערכת סקרי האזנה אחידה לכל גופי השידור וללקוחותיהם.
	תדרים לתחנות קיימות ועתידיות לריבוי ערוצי שידור - הקצאה מחודשת וקידום היבטים טכנולוגיים (רדיו דיגיטלי).

שינויים ישירים בתחנות הרדיו האזורי:

	שינויים באזורי זיכיון חלוקת הארץ למספר מצומצם של אזורים - עד חמישה, ומתן אפשרות לתחנות קטנות מקומיות (ברמה של עיר). אפשרות להקים תחנות רדיו מסחריות ייעודיות ארציות.
	תשלומים החלים על בעל זיכיון הקטנת שיעורם של דמי הזיכיון עם כניסת תחנות נוספות. הקטנת אחוזי התמלוגים המשולמים. פטור מדמי תדרים בגין חובות העבר, והסדרת שיעור הולם לעתיד.
	שינויי חקיקה ראשית ומשנית הקלה בעניין בעלויות צולבות - קביעת מחסום על-פי סך כל אחוזי הבעלות בכל ערוץ תקשורת שהוא, ולא על-פי מספר ערוצי התקשורת שמעורב בהן אותו גורם. הקלה בעניין ריכוז השליטה בתחנות רדיו אזורי - מיזוג בעלויות עד 30%, בלווית מיזוג אזורי הזיכיון או בלעדיו. שינוי שיטת הענישה על הפרות - מעבר מנטילות פרטניות (הפחתה מזמן הפרסומות המוקצה) לענישה מצטברת נקודתית ויעילה; הטלת קנסות כספיים.
	התכנים מדיניות פיקוח המושתתת על שני יסודות עיקריים: האחד - הזכיין הוא האחראי הבלעדי לשידוריו; האחר - התמקדות במבחן התוצאה, דהיינו בשידור היוצא לאוויר, ופחות בנושאים הקשורים לאופן הביצוע, כל עוד הזכיין עומד בתנאי הזיכיון. אפיון - לוח תכניות ייחודי, מאופיין ומפולח לכל תחנה, מאפשר מגוון תכנים לקהלי יעד שונים ותחרות בונה. מאותה סיבה יש לאפשר פיצול שידורים: שימוש נוסף, אך מוגבל, בתדריה השונים של התחנה להעברת תכנים שונים על-פי קהל היעד באיזור הזיכיון. מהדורות חדשות ארציות ייחודיות לרדיו האזורי, כדי לאפשר פלורליזם בהפקת חדשות ארציות בישראל. אופי הפיקוח - התרכזות בנושאים אתיים נבחרים, דגש על לוח תכניות בכללותו, ופיקוח על סמך תלונות.
	ההנדסה הקמת תשתית טכנולוגית חדישה - דיגיטלית (DAB) הכרחית לשם הקמת תחנות רדיו נוספות, ולמתן אפשרות שידור לקהלי יעד מגוונים נוספים. טכנולוגיה חדישה תיתן מענה לצפיפות השידורים על סקלת ה - FM, וכתוצאה מכך גם פתרון לירידה באיכות קליטתם. כמו כן, תאפשר טכנולוגיה זו הקמת תחנות רדיו מסחריות ארציות, ותעשיר את תכני השידור כתוצאה מהתחברות לשירותי תקשורת נוספים (מחשב, טלפון סלולרי וכד').

על אף שהחזון הרדיופוני נהגה כבר בראשית 2000, היחידה שעמדה ביעדיה למימושו הייתה הרשות השנייה (בנושאים התוכניים ובהפחתת הוצאות תחום רדיו, כדי לאפשר את הפחתת דמי הזיכיון). בכל שאר ההיבטים הנוגעים גם לגופים אחרים, הצליחה הרשות להביא להפחתה של דמי הזיכיון ושל שיעור התמלוגים (הפחתה זו אינה מספקת); לאפשר תקופת זיכיון שלישית (4 שנים נוספות); ולסייע בהקמת מערך חדשות חלופי לקול-ישראל ולגל"צ, ייחודי לתחנות האזוריות.