נציבות פניות הציבור

נציבות פניות הציבור

אודות 

חוק הרשות השנייה קובע כי נציב פניות הציבור פועל באופן עצמאי. הנציב רשאי לבצע בדיקות וחקירות כראות עיניו ועל פי שיקול דעתו, מתוך הגינות ושמירה על איזון בין חופש הביטוי של הגורמים המשדרים לבין כבודו של הפונה.

מי יכול לפנות לנציב פניות הציבור?

כל אדם רשאי לפנות לנציב פניות הציבור - ובלבד שהפנייה תיעשה בכתב.

באילו עניינים ניתן לפנות לנציב?

ניתן לפנות על תכנים של תוכניות, קדימונים, פרסומות ותשדירים. כמו כן, ניתן להגיש פנייה על הרשות השנייה, הגורם המשדר, חברת החדשות, וכן על כל עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד במקומות האלה.

פניות שלא יטופלו

פניות התלויות ועומדות בבית המשפט או בבית דין ותלונות שבית המשפט או בית הדין הכריע בהן.

פניות שהוגשו לאחר שעברו שלושה חודשים מהיום שבו בוצעה הפעולה נשואת הפנייה.

פניות של מורשה לשידורים על הרשות, על חברת החדשות או על מורשה לשידורים אחר.

פניות שהנציב סבור כי הן קנטרניות או טורדניות.

פניות שכבר הוגשו לרשות ומטופלות על ידה.

פניות שהוגשו למבקר המדינה.

כיצד מטופלות הפניות?

לאחר קבלת הפנייה הנציב מאשר את קבלתה ועושה כמיטב יכולתו לבדוק אותה ולהשיב עליה בתוך זמן סביר. אם לאחר הבדיקה שהנציב עורך עם הגורמים השונים הוא מוצא כי הפנייה מוצדקת כולה או בחלקה, הוא מוסר לפונה הודעה מנומקת בכתב. במקרה שהנציב מוצא ליקוי, הוא רשאי לפנות למי שהוגשה נגדו הפנייה ולהצביע לפניו על הצורך בתיקון או לדרוש שידור של תוצאות הבירור.

אם הנציב מוצא כי הפנייה אינה מוצדקת, הוא מודיע על כך בכתב לפונה ולמי שהוגשה נגדו הפנייה.

כיצד ניתן לפנות לנציב פניות הציבור?

החוק מחייב הגשת פנייה בכתב. ניתן להגיש פניות באמצעות טופס מקוון או בטופס מקוון שמותאם למכשיר נייד.

ניתן להגיש פנייה גם בפקס שמספרו 02-6556299.

או בדואר: נציב פניות הציבור, רח’ בית הדפוס 20, ת.ד. 34122, ירושלים.

לא תתקבלנה פניות בעל פה או פניות בעילום שם.

אנחנו כאן בשבילך ולמענך.

לדוחות פניות הציבור -->